13/02/2021
רכב חשמלי הוא לא הפתרון, אלא חלק מהבעיה
כדי להפעיל רכב חשמלי יש צורך לייצר חשמל בתחנת כוח, לסלול כבישים ועוד לא דיברנו על הסוללות. אז מה הפתרון? תחבורה ציבורית יעילה, ועדיף שתפעל על חשמל
פרופ' עדי וולפסון
מהפכת הרכב החשמלי מגיעה ארצה. טסלה המפורסמת, שעושה הרבה רעש בתקשורת, החלה בשיווק, אבל לצידה משווקים גם רכבים מיצרניות מובילות כגון רנו ואופל, כמו גם כלי רכב סיניים, וכולם בדרך לכביש. נכון, רכב חשמלי הוא הבשורה הבאה, ובעולם כולו המצב מתקדם יותר מבישראל, ובכל זאת למרות התדמית המצוחצחת לשימוש ברכב חשמלי יש גם חצר אחורית, ואפילו גדולה.
רכב חשמלי, כשמו, הוא רכב שמונע על ידי סוללות הנטענות באמצעות חיבור לחשמל, בשונה מרכב עם מנוע בערה פנימית המונע לרוב בדלקים פוסיליים, למשל בנזין או דיזל. מבחינה סביבתית, היתרונות המרכזיים של כלי הרכב החשמליים הם הפחתה בזיהום האוויר וזיהום הרעש, בעיקר במרכזי ערים צפופות. הסיבה לכך פשוטה, השימוש ברכב חשמלי מייתר את שריפת הדלקים ברכב ואת פליטת מזהמי האוויר דרך צינור המפלט אל הרחוב בגובה פני האנשים והבתים. שימוש בדלקים נוזליים מחייב גם הפקה של נפט, הובלה וזיקוק שלו, שגם הם תהליכים עתירי פליטות מזהמים אל האוויר, אל הקרקע ולמקורות מים.
יחד עם זאת, השוואה נכונה מחייבת לקחת בחשבון גם את הזיהום שנפלט בייצור החשמל, דבר הקשור בראש ובראשונה בדלקים המשמשים לכך. בהקשר זה חשוב לזכור שבמדינת ישראל מרבית החשמל מיוצר עדיין על ידי שריפת דלקים פוסיליים, ובעיקר באמצעות גז טבעי, בתחנות כוח, וזו גם התוכנית לשנים הקרובות, כאשר שריפה של גז כמו גם הפקה והולכה שלו מובילים לפליטות מזהמים. במקרה זה הזיהום נפלט בארובות לגובה, אבל בכמות הרבה יותר גדולה, ומיקום של תחנות כוח בסמיכות לאזורים מאוכלסים מהווה איום על בריאות הציבור. זאת ועוד, גם לייצור כלי הרכב עצמם ולהקמת, תחזוקת ותפעול התשתיות, יש היבטים סביבתיים, מייצור פלסטיקים ומתכות לרכב, דרך ייצור אספלט ועד לתפעול של תאורה ורמזורים.
סוגייה נוספת בהקשר של תחבורה ככלל וכלי רכב בפרט, וביניהם גם כלי רכב חשמליים, היא סוגיית פליטות גזי החממה. כאן החישוב עוד יותר מורכב, כיוון שבעוד ששריפה של דלקים נוזלים פולטת יותר גזי חממה משריפה של גז טבעי, הרי שפליטות גזי החממה בשרשרת הערך של הגז לא פעם גדולות יותר, ובמקרה זה מדובר בפליטה של גז טבעי בעצמו, שהוא מתאן-גז חממה אגרסיבי יותר מפחמן דו-חמצני.
לשימוש בכלי רכב פרטיים, חשמליים או לא, יש היבטים סביבתיים רבים נוספים. למשל שטחים נרחבים המשמשים לכבישים ולחניות הנגזלים מהטבע או מהמרחב הציבורי, ויכולים למשל לשמש בעיר למסלולי אופניים או למדרכות רחבות, לשדרות ולגינות ועוד. מעבר לכלי רכב חשמליים מחייב גם פרישה של תשתיות להטענה של סוללות בבית וברחוב, ומעלה גם סוגיות של חשיפה לקרינה. יתרה מכך, ייצור החשמל, גם אם יעשה באנרגיה סולארית מצריך שימוש בשטחים נרחבים על מבנים, בדו-שימוש בחקלאות או שטחים פתוחים טבעיים.
הסוללות המשמשות להנעת הרכבים החשמליים הן סוללות ליתיום-יון, וההפקה של הליתיום ובעיקר ההשלכה של הסוללות בסוף חייהן, מחייבים התייחסות סביבתית משמעותית. מעבר לסוגיית המחזור של הסוללות, פליטה של ליתיום אל הקרקע ואל מקורות המים יכולה להוביל לזיהום, ולמרות שלליתיום יש תפקיד במערכות ביולוגיות רבות, לרבות בגוף האדם, כמות גבוהה של ליתיום היא רעילה.
אולם הסוגייה המרכזית היא לא סוגיית מקור האנרגיה ומיקום הפליטות ואפילו לא מחזור הסוללות. רכב חשמלי הוא רכב, והשימוש בו לא משנה את כל התחלואות הקשורות בשימוש ברכבים פרטיים: הצפיפות על הכבישים, הפקקים ואיתם בזבוז רב של זמן ועצבים ותאונות הדרכים. גם מבחינת רשת החשמל הלאומית מדובר על אתגר לא קטן, כי מעבר לרכבים חשמליים יגדיל מאוד את צריכת החשמל, על ההפקה וההולכה שלו, ועל כל ההשלכות הסביבתיות הכרוכות בכך.
לכן שימוש ברכב חשמלי לא צריך לשנות את המטרה המרכזית בתחום התחבורה בישראל: מעבר לתחבורה ציבורית, שתהיה חשמלית כמובן. תחבורה ציבורית זמינה, אמינה ומהירה, היא לא רק פתרון פשוט, זול והוגן יותר, כי אחרי הכול הרכב שלכם, חשמלי או לא, עולה הרבה כסף: קנייה, תחזוקה וביטוח, ורוב הזמן הוא נמצא במנוחה: כשאתם בעבודה או ישנים, היא גם הפתרון הסביבתי הנכון.
מעבר לתחבורה ציבורית יפחית את שריפת הדלקים בכלי רכב או בייצור החשמל. מעבר לתחבורה ציבורית יקטין את הפקקים ויאפשר תכנון נכון יותר של זמן הנסיעה. מעבר לתחבורה ציבורית יפתח את מרכזי הערים ואת המרחב הציבורי ויאפשר שילוב עם נסיעה באופניים או הליכה ברגל. אז נכון שכלי רכב חשמליים הוא באמת רכבי העתיד, ולא נוכל להסתפק בתחבורה ציבורית בלבד, שלא פועלת בכל מקום ובכל זמן, למשל בסופי השבוע. ונכון שטסלה היא הרבה יותר מרכב חשמלי אלא מותג וסמל של חדשנות והצלחה. אבל אחרי הכל רכב חשמלי פרטי הוא לא הפתרון הוא הבעיה.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
קרדיט: ynet
