Plan My Treks - שירות יעוץ ותכנון לטרקים עצמאיים

  • Home
  • Israel
  • Modi`in
  • Plan My Treks - שירות יעוץ ותכנון לטרקים עצמאיים

Plan My Treks - שירות יעוץ ותכנון לטרקים עצמאיים שירות ייעוץ לטרקים בהתאמה אישית,
טיפים, מידע, המלצות לתכנון טרק.
חנות לציוד טרקים קל ואיכותי.

🏔️ טרק ברכס הכי פחות ידוע בדולומיטים ⛰️ Dolomiti di Brentaהאמת היא שאין לי מושג אם הוא באמת “הכי פחות ידוע”, אבל אחרי שב...
26/07/2026

🏔️ טרק ברכס הכי פחות ידוע בדולומיטים ⛰️ Dolomiti di Brenta

האמת היא שאין לי מושג אם הוא באמת “הכי פחות ידוע”, אבל אחרי שבוע שם יש לי תחושה שהוא בהחלט אחד היעדים הכי פחות עמוסים בדולומיטים.

למה אני אומר את זה?

✅ פחות מחודשיים לפני היציאה עוד הצלחנו להזמין את כל הבקתות בלי להילחם על כל מקום פנוי.

✅ הבקתות אמנם היו מלאות כמעט כל ערב, אבל במשך רוב שעות היום מצאנו את עצמנו הולכים לבד. לחלוטין לבד.

✅ החלק הגבוה של הרכס דורש קצת יותר ניסיון, קצת יותר ביטחון בהליכה וקצת יותר מאמץ - וזה כנראה מה שגורם לרבים לבחור דווקא באלטה ויה 1 או במסלולים המוכרים יותר.

🥾 אז מה בעצם מיוחד בברנטה?

בניגוד לשבילי Alta Via, כאן אין מסלול אחד שמסומן מתחילתו ועד סופו. רכס ברנטה הוא למעשה רשת עצומה של שבילים שמתחברים זה לזה, ומאפשרים לבנות אינספור מסלולים שונים.

🎒 אפשר לצאת למסלול מעגלי ולהתחיל ולסיים באותה עיירה.

🎒 אפשר לבחור ימים קלים יותר או קשים יותר.

🎒 אפשר לשלב רכבלים, להאריך או לקצר את המסלול.

🎒 כמעט כל אחד יכול לבנות לעצמו את הטרק שמתאים לו.

ככל שיורדים בגובה האפשרויות רק הולכות ומתרבות. יש שבילים נוחים יותר שמתאימים גם למטיילי יום, ולעומתם שבילים גבוהים, פראיים וטכניים שמרגישים כמעט כמו עולם אחר.

🏡 אחד הדברים שהכי הפתיעו אותי הוא כמות בקתות ההרים.

יש כאן בקתות גדולות ליד תחנות רכבל, אבל גם בקתות קטנות ומבודדות שיושבות במקומות שפשוט לא ברור איך בכלל הצליחו לבנות אותן. חלק מהאספקה מגיעה ברכבל, חלק במסוקים, ובחלק מהמקומות אתה פשוט יושב על המרפסת עם קפה ☕ מול מאות מטרים של מצוק אנכי.

🏔️ והנוף…

קשה להסביר במילים (התמונות יעזרו)

אם באלטה ויה 1 עוברים בין פסגות מרשימות, בברנטה מרגישים שנכנסים ממש לתוך המבוך של ההרים.

🪨 מצוקי גיר עצומים.

⛰️ מגדלי סלע מחודדים.

🌄 אוכפים גבוהים.

🥾 שבילים שנחצבו ממש בתוך הסלע.

יש לא מעט רגעים שבהם פשוט עוצרים לכמה דקות, לא בגלל העייפות - אלא כי צריך לעכל את מה שרואים.

💪 אבל חשוב לדעת - זה לא טרק קל

גם אם המרחק היומי לא תמיד גדול, ההליכה איטית בהרבה.

⚠️ הרבה קטעים סלעיים.

⚠️ עליות וירידות חדות.

⚠️ דרדרת.

⚠️ מעברים צרים.

⚠️ ולעיתים גם שימוש בידיים כדי להתקדם בבטחה.

מי שמחפש “הליכת שביל” רגועה ימצא אותה בעיקר בחלקים הנמוכים יותר של הרכס.

מי שמחפש את החלק הגבוה - יקבל חוויית הרים אמיתית.

🧗 ממלכת ה-Via Ferrata

עוד דבר שמזוהה מאוד עם ברנטה הוא רשת ה-Via Ferrata המפורסמת שלו.

מסלולים כמו Bocchette Centrali, Bocchette Alte ו-Sentiero Benini נחשבים לאגדיים בקרב מטיילים ומטפסים, ועוברים על מדפי סלע, כבלים, סולמות ומעברים אוויריים מרשימים.

גם אם אתם לא מתכננים ללכת ויה פראטה, הנוכחות שלהן מוסיפה המון לאופי של הרכס, ויש אינספור מסלולי הליכה רגילים שעוברים ממש ליד אותם קירות מרשימים.

👥 למי הטרק הזה מתאים?

🥾 למי שכבר טייל קצת באלפים.

🏔️ למי שעשה אלטה ויה, TMB או טרקים דומים ורוצה משהו קצת אחר.

🤫 פחות אנשים.

🌿 יותר שקט.

🧭 יותר תחושת הרפתקה.

✨ ויותר חופש לבנות לעצמך את המסלול.

☀️ מתי להגיע?

העונה הקלאסית היא מסוף יוני ועד אמצע ספטמבר.

בתחילת הקיץ עדיין יכול להיות שלג במעברים הגבוהים ❄️, ובסוף ספטמבר חלק מהבקתות כבר נסגרות.

אנחנו טיילנו בשיא העונה, ובכל זאת הופתענו שוב ושוב מכמה שהשבילים נשארו שקטים.

🚍 איך מגיעים?

נקודת היציאה הטבעית היא Madonna di Campiglio - עיירת הרים מקסימה שחיה ונושמת אאוטדור.

בחורף היא מרכז סקי גדול 🎿, ובקיץ היא מתמלאת במטיילים, מטפסים ורוכבי אופניים 🚵.

יש בה שפע של מלונות, מסעדות, חנויות ציוד וסופרמרקטים - כל מה שצריך לפני היציאה לטרק.

מגיעים אליה בקלות יחסית מ-Trento, עם אוטובוס שיוצא בדרך כלל אחת לשעה 🚌 והנסיעה אורכת כשעתיים.

❤️ בשורה התחתונה

אם אתם מחפשים את הדולומיטים של הגלויות - גם כאן תמצאו אותם.

אבל אם אתם מחפשים גם שקט, מסלולים מגוונים, בקתות נהדרות ותחושה שאתם מגלים פינה שקצת נשכחה מהרדאר - רכס ברנטה הוא אחד המקומות הכי יפים שיצא לי לטייל בהם.

אני יודע שכבר אחזור אליו. 😊

לפעמים הטרקים הכי טובים הם דווקא אלה שאף אחד לא אומר לכם שאתם חייבים לעשות ❤️ (ואולי לא רק ״לפעמים״)

את הסיפור הבא אפשר להגדיר בכמה צורות. אורנה וצור שומן מנהלים מסעות כדרך חיים. אבל לא מדובר בחיים שסובבים סביב הנסיעות אל...
23/07/2026

את הסיפור הבא אפשר להגדיר בכמה צורות. אורנה וצור שומן מנהלים מסעות כדרך חיים. אבל לא מדובר בחיים שסובבים סביב הנסיעות אלא מעין הסכם להקדיש לפחות חודש בשנה, מדי שנה, למסעות. זה הסכם מחייב והוא יוצא לפועל לאורך כל חייהם הזוגיים, מעל ל-30 שנה, תוך כדי גידול ארבעת ילדיהם החל משלב הינקות ממש. מבחינתם מדובר בחובה אמיתית גם כשיש לקיימה בתנאים לא נוחים, בהפסד כלכלי רב וכנגד אינספור אילוצים. כמו שהם אומרים בצדק - לכל מסע, תמיד יהיו סיבות מצויינות למה לא לצאת אליו.

במסעות עם ילדיהם בחרו לא פעם יעדים לא שגרתיים ולתוך המסעות יצקו תוכן שהפך בכל פעם שיעור לחיים, לעצמאות ולמידה. כל מסע יכול להוות בסיס לתובנות חשובות לחיים.
יחד עם זאת - הם לא ויתרו על חוויותיהם הזוגיות ומתוך תחביב לגלגלים וכלי רכב מצאו את עצמם לא פעם בהרפתקאות מטורפות בכל מני אירועים מוטוריים ייחודיים.

מתוך יריעה של עשרות שנים הם פורשים על קצה המזלג ממש אירועים מפתיעים, מצחיקים ומרגשים שמובילים כמו תמיד לאותן המסקנות על מסעות - הדרכים מלאות חוויות והתשוקה לצאת לדרך אינה מסתיימת.

אם היה לכם הרושם שמדובר במשהו סטנדרטי, מסעות של ״אהלן אהלן״ בנחת - יש לי חדשות בשבילכם. למרות שתמיד היו גם יעדים סטנדרטיים, מדובר בכל זאת במסעות הארד קור, קשוחים לפעמים ועם העברת אחריות נדירה לילדים בזמן ניהול המסע. משהו שלא עושים בקלות בכלל.

זה היה פרק שהוקלט במרחק יבשות, הפעם בתנאים טכניים לא פשוטים שגם יצרו סאונד בעייתי לעיתים (מתנצל). עדיין, בפרק 80 (!!!)ישבתי לשיחה מרתקת עם אורנה וצור שומן, מתוך הקראוון שלהם בצ'ילה כשהם במסע ארוך ביבשת הדרום אמריקאית.

ספוטיפיי
https://open.spotify.com/show/4wkQh9PDiQrUz2e3ukwEts
אפל
https://pod.link/1697737934.apple
יוטיוב
https://www.youtube.com/playlist?list=PLB2iR1Nsr2XlLGE5098CLKOldaTjoiF9Q
פלטפורמות נוספות
https://pod.link/1697737934

נאמר כבר המון על הדולומיטים. רכס ייחודי, חלק בלתי נפרד מהאלפים, אבל כל כך מיוחד בסלע הבולט שלו, בקירות החדים, בעמודים הז...
16/07/2026

נאמר כבר המון על הדולומיטים.

רכס ייחודי, חלק בלתי נפרד מהאלפים, אבל כל כך מיוחד בסלע הבולט שלו, בקירות החדים, בעמודים הזקופים העצומים. נוף שלא דומה לכלום.

כל ההרים יפים ואהובים, אבל הדולומיטים לקחו הרבה מהיופי הזה.

יש מקומות רבים לצפות בעוצמת הסלע, להביט על הנוף הכל כך מרגש. האלטה ויה 1, עובר בין שלל תמונות, גלויות, מאפשר לכם אינספור הצצות על פלאי הסלע, הדולומיט.

אולם, בתוך התופעה הזאת, המכונה דולומיטים, יש רכס אחד יוצא דופן. הדולומיטי די ברנטה עושה את מה שנראה כלא הגיוני.

בעוד רוב השבילים מספקים לכם הצצות על המצוקים, הברנטה לוקח אתכם אל תוך הסלע, אל לב האבן. מי היו אנשי החזון, שראו את המצוקים האדירים ואמרו - לפה נביא אנשים?

הברנטה רצופים מסלולים, מוגזם לקרוא להם שבילים, העוטפים את המצוקים מכל זווית. שבילי קו גובה צרים, הרצים לאורך המצוקים, מסלולים אנכיים (!!) שיקחו אתכם מעלה, למרומי המצוק, בסולמות באורך עשרות מטרים, חריצי סלע, אתגרי סקרבלינג לשימוש בידיים.

אל תתקרבו לפה אם יש לכם חשש גובה, תלילות, טכני. גם השבילים המסומנים בעדינות, יכולים להפתיע במקטע על סף תהום, שבילי דרדרת, כבל מזדמן.

הברנטה הוא מגרש משחקים לחובבי הסלע, למעריכים את החיבור ישירות למצוק. האפשרות ללטף פסגות, להצמד לקירות, לגעת באבן, להידבק אליה, לא לעזוב.

הכבלים מלווים את דרככם, קילומטרים של כבלים שמאפשרים את כל הנגישות הזאת.

לאחוז חזק! שום התקן אבטחה לא מחליף את הצורך לאחוז, למצוא את האחיזות, להניח רגלים במקומות הנכונים. וכן, לא תמיד יש כבלים...

ומי שמעז....זוכה למראות המופלאים האלה, של מצוקים בהושטת כף יד.

המסע מתחיל ברגע כלשהו. לאוו דווקא בצעד הראשון.אולי זה בפקק בדרך לנתבג כשאתה תקוע ומקלל את הרגע שלא נסעת ברכבת. אתה נע בי...
15/07/2026

המסע מתחיל ברגע כלשהו.

לאוו דווקא בצעד הראשון.

אולי זה בפקק בדרך לנתבג כשאתה תקוע ומקלל את הרגע שלא נסעת ברכבת. אתה נע בין לחץ והזעה חרדתית על תרחיש שפיספסת את הטיסה לבין עצבים על חברת התעופה שמודיעה לך פתאום, בפקק, שהטיסה (שוב) נידחתה ואין כבר לחץ בעצם.

אתה במסע כשהמטוס ממריא כבר עמוק בערב ובנחיתה אתה רץ עם עוד כמה ישראלים, עמוק כבר בלילה, לתפוס את האוטובוס לעיר כדי להגיע כבר לשינה המיוחלת. תמיד לא ברור איפה בדיוק תחנת האוטובוס.

אתה במסע אל הטרק שלך ומה שנראה מהבית (5) שעות ארוכות של היטלטלות בדרכים הוא בעצם חגיגה של התוודעות עם מקום חדש, מראות חדשים, אוכל אחר. אוסף של התבוננויות דרך שתי רכבות, שני אוטובוסים ונוף עירוני שאט אט מתגבש לכדי הרים גבוהים ועיירה איטלקית טיפוסית מלאה בחגיגת טבע וחופש.

המסע אולי מתחיל באמת כשאני עושה את הצעד הראשון בין הפסגות, אבל שורשיו הם בדרך המטלטלת בין כלי תחבורה מרובים שחוברים יחד בשרשרת של לוחות זמנים שכל מטרתם לשים אותך בנקודת ההתחלה המיוחלת.

זה יום שלא עשית בו כלום חוץ מלנסוע ובסך הכל יום נהדר בדרך אל הטרק

כמה מילים על בקתות. ספציפית בקתות איטלקיות אבל זה יתאים לרוב המקומות באירופה. 🛖 בקתות זה לא סטנדרט אחיד. יש מכל הסוגים ו...
14/07/2026

כמה מילים על בקתות. ספציפית בקתות איטלקיות אבל זה יתאים לרוב המקומות באירופה.

🛖 בקתות זה לא סטנדרט אחיד. יש מכל הסוגים והן נהדרות.

🛖 בקתות בכל פורמט הן נפלאות, כי מאפשרות את החופש לנדוד עמוק בהרים עם תיק מינימלי של 4 קג, ומספקות לרוב די בנדיבות את הצרכים הבסיסיים של מטייל: מקלט, מיטה, אוכל - כל דבר נוסף הוא בונוס.

🛖 לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן - הם יודעים לבנות את הבקתות במקומות הכי מטורפים שיש וכשאתה עומד במרפסת עם או בלי כוס בירה, הלב ממש מתרחב.

🛖 למרות שיש בקתות אולד סקול, בקתות מודרניות, משופצות, הן פאר יצירה הררי, לפעמים עם חדר אוכל מעוצב הצופה גם הוא לנופים שקשה לאכול מולם.

🛖 שותפים לחדר זה לא בעיה. זה ברירת המחדל וזה מה שמאפשר ליהנות מטרק בכל מקום שיש בקתות. לרוב פוגשים אותם בשינה בלבד, לרוב הם שקטים, לרוב לא צריך לריב על לפתוח את החלון לאוורור או לא, לרוב אטמי אוזניים יתנו לכם את הפרטיות הכי חשובה.

🛖 יש בקתות רכבל, נגישות מאד, כמעט מלון, ארוחת גורמה ארבע מנות עם אפשרויות בחירה, חדר פרטי עם אמבטיה ואפילו מרפסת וטלוויזיה. הן פחות מבוקשות. אין בהן את תחושת הניתוק והחוויה ההררית האולטימטיבית. עדיין, מאד כיף כתחנה בדרך לאנשהו.

🛖 יש בקתות גדולות ורועשות, יש קטנות ואינטימיות. בכולן יש אנשים שאוהבים הרים וכיף לשבת ליד שולחן ארוחת הערב ולדבר איתם על הרים. וגם עוד דברים. אפילו פוליטיקה. אני תמיד פגשתי אנשי הרים שמקשיבים. גם אם מדובר בדיון פוליטי של שעה על התרחשויות בעזה עם השותפים לחדר לפני ארוחת הבוקר.

🛖 להגיע אחרי יום הליכה לבקתה זה תענוג של ציפיה לארוחת ערב. האוכל עלה מדרגה, אפילו הרבה מדרגות. זאת ארוחת שלוש מנות במינימום ולרוב יש בחירה. לשבת בארוחת צהריים בבקתה עם מטבח מכובד זה גם תענוג אמיתי. ראו הוזהרתם אם יש לכם עוד הליכה באותו יום, ספציפית עליות. טבעונים? יש לכם קצת אתגר....

🛖 מים בהרים זה אתגר. להביא כמויות של מים לאירוח עשרות אנשים זה קשה. לכן, המים בבקתות מתבססים על הפשרת שלגים ולא מתאימים לשתיה לפי הסטנדרט. יש לפלטר או לרכוש. לפעמים גם אין מספיק שלגים לבקתה - אז לא תהיה מקלחת. זה לא סוף העולם. אתם בהרים. אפשר לפתור עם בקבוק של ליטר וחצי ואפשר גם לוותר.

🛖 בקתות הרים הן מפעל מדהים, מסורת רבת שנים ואבן דרך תרבותית. תרבות של הרים. אל תאחרו לארוחת הערב - הם לא אוהבים את זה!!

הרים. זה תמיד צריך להיות הרים. אבל באי היווני כח המשיכה עובד הרבה יותר חזק מהרבה מקומות אחרים בעולם. אני צריך למשוך, מתו...
08/07/2026

הרים. זה תמיד צריך להיות הרים.
אבל באי היווני כח המשיכה עובד הרבה יותר חזק מהרבה מקומות אחרים בעולם.
אני צריך למשוך, מתוך עננת הלחות של תחילת יוני, מתוך מפרצים קסומים עם מים צוננים והכי צלולים שיש, מתוך היצע של שלל טברנות קסומות, קוי חוף מצויירים והמון נוחות. צריך למשוך אל ההרים ביזע, חום ועייפות.
למה? מי יודע.
אבל אלה ההרים הלבנים ולמרות כח המשיכה המפנק של החוף, לפסגות יש כח משיכה משלהן. אפל, עמוק, מכשף. התשובה תמיד מתבררת למעלה אבל היא כרוכה במעט סבל של מסעות.
בכרתים, בטח על סף הקיץ, שום דבר לא מעודד אותך להתאמץ, אבל במסגרת פרוייקט "טרקים לא פופולריים לא רחוק מהבית", ההרים הלבנים עלו על המפה.

אין פה מאומה שיעודד את התייר הממוצע. רמה מדברית שוממה ויבשה, עשרות (!!) פסגות מעל 2000 מ', מיעוט שבילים מסומנים, כמעט אפס מקורות מים למילוי.
ה-E4 התופר את האי, הוא שביל חוצה אירופה ובכרתים מציע חלק מהמקטעים הקשוחים ביותר שנתקלתי. יש לו שבילים אכזריים לאורך החופים וגם בהרים אתה לא מלקק דבש.
מטר מהבית ויש פה מגרש משחקים מרתק של שטח בתולי ריק מאנשים וכל זה משקיף מלמעלה על שלל אתרי הנופש. ריק מאנשים זה אולי לא מדוייק - קניון סמריה הנחשב לאחד האתרים המתויירים באי מושך כבר משעות הבוקר המוקדמות עשרות אוטובוסים המגיעים מקצוות התיירות השונות.
אבל זוהי דוגמה בודדת להנגשה של שביל בצורה הכי נוחה שיש. שאר ההרים הלבנים נותרים כמונוליטים לא נגועים.
מטרת הטרק היתה חציה של ההרים הלבנים, רגלית ב-3 ימים. באמצעות רכב, מעבורת והליכה מקו פני הים.
יש לציין שהמטרה לא הושגה - מה שהיה ידוע כקשוח על שולחן השירטוטים מתגלה במציאות כעוד יותר קשוח.
אחרי יומיים מספקים ותובעניים - הרמתי דגל ביום השלישי ואחרי מקטע קצר יצאנו באוטובוס.
החשבון פתוח, עוד נחזור עם הבנה טובה יותר של השטח.

האתגר של לחצות את הרכס בעליה מפני הים לשיא הגובה, פחנס 2453, קרץ מאד. זה כמובן גם צריך להסתיים בפני הים אבל זה כאמור יקרה בפעם אחרת.

בחירת המועד היא טריקית. תחילת יוני מסתבר כבר כחם מאד לעליה מפני הים ומוקדם יותר בעונה תיתקלו במשטחי שלג שיכולים להיות קצת מורכבים לחציה.
נראה שמאי חודש לא רע ואולי גם סתיו מאוחר - אחרי העונה החמה וטרום השלגים.

ההרים הלבנים משופעים בטיולי יום. בקניונים, לפסגות בודדות ברכס. לבחור את המיטב ולשלב למסלול רב יומי זה מאתגר, במיוחד אם לא מתבססים רק על ה-E4.
בנוסף, אין כאמור מקומות לינה מסודרים, נקודות הצטיידות או מילוי מים. יש כמה בקתות מטיילים על הרכס. בסביבת הפסגות הגבוהות מצאתי רק את Kallergi - בקתת מטיילים של איגוד ההרים היווני.
שולחים אימייל, מודיעים על הגעה, הם עונים - סבבה מחכים לכם. בפועל לא היו שום אורחים נוספים וגיגה, שומר הבקתה הגיאורגי, דאג לחכות לנו בחושך, עד אחרי 22 בלילה, מארגן גנרטור לחצי שעה לטעינה ומים חמים ומכין את אחת הפסטות הטעימות שאכלתי בחיי, לצד סלט ירקות טרי עם גבינה יוונית מעולה. השתיה המתוקה הקרה היתה השלמה מדהימה לארוחת התאוששות אחרי יום שובר רגלים של מעל 14 שעות.

היום הראשון לא היה קל יותר. ג'ון קאסיולאס, אותו מצאתי דרך עשרות הסירטונים שלו על ההרים הלבנים, התגלה כחבר אמיתי ומקור ידע בלתי נתפס. בעזרתו התבייתתי על מסלול העולה מהעיירה פיניקאס הכמעט מנותקת. היום חייב להסתיים במעיין היחיד הנמצא על ההרים הלבנים - האם הוא פעיל? המים טובים? מי יודע...
זה יום של 2100 מ' עליה, שרובו בחום גדול אבל עם תחנת התאוששות נהדרת ב-Agios Ioannis רגע לפני השממה של ההרים. זה יום שפירק אותי לחתיכות ואושש אותי מחדש בשקיעה אדירה בגובה 1900מ', כמו שיש בשקיעות של איים.
המעיין היה שם, שופע, צלול. אות חיים, ההבדל בין התקפלות עצובה ובין המשך מסע מוצלח.

היום השני, מאתגר לא פחות, הביא אותנו לפסגת הפחנס, הנקודה הגבוהה בהרים הלבנים, כמעט הגבוהה בכרתים. הליכה מדברית לחלוטין, מסולעת, ללא שבילים, מלווה ברוג'ומים בחלקה וטרשית לחלוטין בחלקים אחרים. הירידה, דרך שאריות שלגים, הפעם כל שבילים ברורים יותר - לוקחת עד ה-E4.
ה-E4 משולט היטב אולם זה אחד השבילים הכי שוברי רגלים שנתקלתי בהם. התקדמות איטית, מסולעת. קילומטרים שהתמתחו עד מעל ל-24, שוב תופעה של מדידת שעון ה"מאריכה" את המרחק מעבר לצפוי. כדאי תמיד לזכור שהמדידה בשטח לא משנה את המפה.
יום שהסתיים כאמור בחשיכה, עם הפנס של גיגה, מסמן לנו את נקודת הסיום במקלט המטיילים בקלרגי.
בסוף יום כזה אתה מקווה לא להיות משובץ למיטה עליונה בבקתה...גם העליה בסולם הקצר היא על גבול הבלתי אפשרי. אבל כאמור, לא היו מטיילים נוספים...

ההרים הלבנים קיבלו את שמם לא מהשלג הרב המכסה אותם בחורף, אלא מצבע הסלע האפור-לבן. זה איזור הררי רחב ומרתק לחובבי סביבה מדברית ושבילים עתיקים ופראיים. זה רכס קסום עם הפתעות שיש עוד לגלות. זה מקום ששווה לחזור אליו.

תודה ענקית לג'ון, שהקליט לי מלא הודעות עם הנחיות, הסברים, עיצות ואזהרות - ההרים הלבנים מסוכנים ומאתגרים וכדאי להגיע אליהם בצניעות וניסיון.

רבים שואלים אותי...האמת שבאמת רבים שואלים אותי, "מה צריך לארוז לטרק בקתות?"אני גם עונהאבל בחיי, לרוב הם לא מקשיבים לי......
06/07/2026

רבים שואלים אותי...
האמת שבאמת רבים שואלים אותי, "מה צריך לארוז לטרק בקתות?"
אני גם עונה
אבל בחיי, לרוב הם לא מקשיבים לי...
אני ממליץ אבל לא קל לשנות תפיסה, זה תהליך.
אבל ממש כדאי להתחיל.
אני רואה תמונות של תיקי ענק
התנועה על השביל כבדה ולא יציבה
זה מכביד, זה מעייף.
זה קשה.

לטרק בקתות לא צריך לארוז המון.
טרק בקתות 5 ימים, 3.2 ק"ג
לפני מים
וכריך

תיק 20 ליטר מדהים מהסידרה החדשה של גוסמר. לא צריך יותר ויש עוד הרבה מקום.

תהיו קלים. זה מרגיש הרבה יותר טוב.

קובי שדה בודק גבולותזה לא שלא תמצאו אותו בטרקים סטנדרטיים כמו פסגות הבלקן או שטובאי אבל יש בו גם משהו שמחפש תדיר התנסויו...
02/07/2026

קובי שדה בודק גבולות
זה לא שלא תמצאו אותו בטרקים סטנדרטיים כמו פסגות הבלקן או שטובאי אבל יש בו גם משהו שמחפש תדיר התנסויות לא שגרתיות.
יש הקוראים לזה ״הרפתקנות״ - זה יכול להיות מסע בדד בקיאק באלסקה או במקרה של השיחה הנוכחית טרק ספונטני בתנאי שלג.

אנחנו רגילים לצאת לטרקים בעונות נוחות, במיוחד בקיץ. כישראלים אנחנו לא אוהבים גשם לא כל שכן שלג שהוא עולם תוכן שזר לנו לחלוטין ומביא סכנות והתמודדויות שלא מוכרות לנו. ההקשר שקופץ לי לראש כשאני שומע שלג זה בדרך כלל ציוד מיוחד, תנאים קשוחים, סכנות ובעיקר ידע ספציפי. ללכת בשלג לא נשמע לי כמו טרק אלא פרויקט מיוחד.

זה בדיוק מה שסיקרן אותי במסע הקצר של קובי באלפים הברגמסקיים. זה היה טרק עם ציוד סטנדרטי לחלוטין, לא אלפיניזם ולא מסע פסגות. פשוט טרק רגיל רק שהוא התרחש בתנאי שלג, במצב שבילים לא לגמרי ברור - אבל עם הכנה מתאימה, זהירות נדרשת וחוויה יוצאת דופן ומיוחדת. הבקתות סגורות, אין הצטיידות בשטח וצריך להיערך בהתאם וגם לנוע בשטח תוך בדיקה מתמדת של הסכנות ואפשרויות ההתקדמות.

בפרק 79 של הפודקאסט ״לטייל בקלילות״ תפסתי את קובי שדה לשיחה על טרקים רגילים בתנאי שלג ועל הדרך הכרתי אדם סקרן, הרפתקן שאוהב להיות בשבילים בדיוק כמו רובנו ואולי קצת יותר

ספוטיפיי
https://open.spotify.com/show/4wkQh9PDiQrUz2e3ukwEts
אפל
https://pod.link/1697737934.apple
יוטיוב
https://www.youtube.com/playlist?list=PLB2iR1Nsr2XlLGE5098CLKOldaTjoiF9Q
פלטפורמות נוספות
https://pod.link/1697737934

יוסי כותב יפה. הנה מה שכתב:בעוד חודש, מסע גבולות, 51 ק"מ ביום אחד.רמת הגולן, לילה בלי ירח, נתחיל בחצות, בפינה הדרום-מזרח...
02/04/2026

יוסי כותב יפה. הנה מה שכתב:

בעוד חודש, מסע גבולות, 51 ק"מ ביום אחד.
רמת הגולן, לילה בלי ירח, נתחיל בחצות, בפינה הדרום-מזרחית, ונלך, לתוך הזריחה, אל החרמון, הליכה רצופה, יום שלם, ונסיים לפני השקיעה, שם למעלה, בקופות, הלוואי ויהיה שלג.
גברים בלבד.
הסתמכות עצמית. כל אחד והתיק שלו. המסע ללא תשלום, חתימה על הסרת אחריות, אין רכב מלווה, אין אח גדול. אם מישהו ירצה לפרוש, לא נשכנע אותו להישאר. אם מישהו ירצה חילוץ, הוא יתאם וידאג לעצמו. זה אתגר אישי, כל אחד במסע משלו, ואנחנו עושים את זה יחד, כי יחד זה יותר קל.

למה? למה אנחנו עושים את זה?
התשובה הפשוטה היא כי זה אפשרי, בשביל תחושת ההתעלות, בשביל תחושת היחד, בשביל האתגר, גברים שעוברים יחד אתגר משותף. אפשר לקרוא לזה אחוות גברים.
תשובה אחרת היא ההזדמנות לפגוש שאלות טובות, כמו למה? מה עושים עם הכאב? מה נותן לי כוח? למה אני כאן? השאלות האלה עולות בתוך המסע, בגלל המסע, אבל אלה בעצם שאלות חיים. אז מסע גבולות זו הזדמנות לשאול שאלות חיים.
מסע גבולות זה גם אתגר פיזי, גם אתגר ריגשי וגם אתגר רוחני.

==============================
בסוף לא ניפגשנו למסע גבולות. מזג אוויר קצת קיצוני של סוף החורף וסתם המלחמה הזאת שלא נגמרת ומקשה להוציא אירועים, במיוחד בצפון - הביאו לדחייה ללא עתיד ברור של המסע הזה.
מה זה בכלל מסע גבולות? מי זה יוסי אשור, שיוזם פרוייקטים כאלה? על זה בכל זאת תוכלו לשמוע בפרק הנוכחי של ״לטייל בקלילות״. יוסי הוא יזם של מסעות מיוחדים שמתחילים ונגמרים בגישה המיוחדת שלו לאנשים. זה מתחיל בסיפור על שביל ישראל, היום ולפני 30 שנה ומסתיים בטיולי גברים, שיש הקוראים להם טיולי גברים בעירום. לכאורה, צריך להיות פה דיסקליימר על התוכן שאתם עשויים לשמוע פה בפרק. אולי זה לא מתאים לכל אחד. יש פה אזכורים ומילים שהן לא תמיד במיינסטרים. אבל בפועל אין פה כלום יוצא דופן שלא נמצא בחיים. שום דבר בוטה או מוגזם מעבר לדברים שמעסיקים אותנו גם ככה בחיים שלנו ויוסי פשוט לוקח את זה ושם את זה על השולחן. יותר נכון, שם את זה בטבע, דרך טיול. בשיחה שלנו, יוסי מתאר, בין השאר, בשפה פשוטה ומאד ברורה את התהליך הזה ומה קורה במהלך טיולי הגברים שלו.

פרק 73 של הפודקאסט ״לטייל בקלילות״ והפעם על מסעות בטבע שלא כל אחד יעז לגעת בהם או לקחת חלק.

ספוטיפיי
https://open.spotify.com/show/4wkQh9PDiQrUz2e3ukwEts
אפל
https://pod.link/1697737934.apple
יוטיוב
https://www.youtube.com/playlist?list=PLB2iR1Nsr2XlLGE5098CLKOldaTjoiF9Q
פלטפורמות נוספות
https://pod.link/1697737934

Address

9 Elisha Hanavi Street , #5
Modi`in
7172245

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Plan My Treks - שירות יעוץ ותכנון לטרקים עצמאיים posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to Plan My Treks - שירות יעוץ ותכנון לטרקים עצמאיים:

Share

Category