03/09/2017
אני מקבל הרבה פניות בזמן האחרון אבל שכחתי לעדכן ששוב נגנב לי הטנדר והפעם החלטתי לוותר סופית.
בשלוש השנים בהן עבדתי גיליתי כמה זה כיף זה לעבוד עבודה פיזית ולהזיע כמו חמור כל היום. למדתי לנהל את הזמן בנינוחות גם תחת לחץ מטורף. שמחתי לפגוש כל כך הרבה א\נשים מקסימים\ות שממלאים את העיר. והכי חשוב למדתי על המשמעות האמיתית של חיוך!
השיעור האחרון והקשה מכולם היה להשתחרר מהתלות בחומר. הטנדר הראשון הלך טוטלוס בתאונת דרכים, השני נגנב בשיא הקיץ עם כל הציוד והשלישי והיקר מכולם נגנב גם הוא עם עוד ציוד יקר. זה לא היה רק כסף, אלא שעות של השקעה וטיפולים. לכל אחד מהרכבים היה ערך סנטימנטלי וזכרונות מתוקים, ולקחו את זה ממני. אחרי כל אובדן כזה שאלתי את עצמי מה באמת חשוב בחיים וניסיתי להתנער מהרכושניות. לא נותרה לי ברירה אלא לשמוח על מה שיש לי ולא יכולים לגנוב ממני. החברים והמשפחה שתומכים בזמנים הטובים והרעים. הבריאות. המוח שממשיך לשמור על אופטימיות. יציבות כלכלית והיכולת להתמודד עם משברים כלכליים- לא טריוויאלי בכלל. (תודה! Eyal Cohen). זהו שיעור שנכפה עלי בעל כורחי, אבל כנראה זה הרווח הכי משמעותי של העסק.
אז תודה לכל הלקוחות, תודה לכל מי שעבד איתי! (Yariv Tsafrir, Lirane Bitton, Itamar Caspi). גם בחום הכבשן של הקיץ, ובגשם המקפיא בחורף, נהנתי מכל רגע!
